|
מירי (מרים) בת למשפחת
סורנגה, דור 12 בירושלים אשר עלו ארצה עם מגורשי ספרד.
נולדה ביום ראשון כ"ח בשבט
תשי"א 4.2.51, בבית החולים שערי צדק בירושלים וגרה בשכונת שערי חסד, עם הוריה
ושתי אחיותיה, וונציה הגרה כיום בארה"ב ורחל הגרה בפתח תקוה.
את לימודיה בביה"ס היסודי
והתיכון למדה ב"אוולינה דה רוטשילד".
לאחר קבלת תעודת בגרות, היא
החלה ללמוד לימודי ערב לקבלת תעודה של מזכירה רפואית בבי"ס, שהיה סניף של ביה"ח
הדסה עין כרם.
בשעות הבוקר עבדה בסוכנות
היהודית כמזכירת המחלקה להפניית שליחים לגולה.
אחרי תקופה של שנתיים
לימודים ועבודה, החליטה להשקיע בלימודים לקבלת תואר אקדמאי ואכן, היא למדה
מקרא ופילוסופיה באוניברסיטת ירושלים, בתקופת לימודיה הכירה את פנחס נדב (שיבדל
לחיים) ונישאה לו ביום א' בניסן תשל"ב 16.3.1972 ועברו לגור בפתח תקוה. מצב זה
אילץ אותה להמשיך את לימודיה באוניברסיטת בר אילן ברמת גן, מקום בו הוענק לה
התואר הראשון.
בתקופה זו (1980) נולד בנם
בכורם יצחק בפתח תקוה וכעבור שנתיים ב- 1982 נולדה מרגלית (שיבדלו לחיים).
מירי המשיכה ללמוד לקראת
קבלת תעודת הוראה ועבדה כמורה ביה"ס התיכון המקיף הממ"ד בראש העין.
הצמאון לדעת בתחומים שונים
הביאוה ללמוד הדרכה בזוגיות, הדרכת כלות, אומנות ועוד.
בשנת 1992 עזבו את פתח תקוה
ובנו את ביתם בישוב חשמונאים.
בשנת 1993 חלתה במחלה
הנוראה. הרופאים נבאו לה שנתיים לחיות, אולם היא ניהלה מאבק עיקש מתוך אמונה
שלמה בבורא עולם, מתוך אהבת החיים שאיפיינה אותה ומתוך אהבת האדם והמשפחה.
היא השתדלה תמיד להראות
במיטבה ולהסתיר את סוד מחלתה, שתים עשרה שנים של מאבק, יסורים וטיפולים קשים
עברו עליה ומעולם לא התלוננה ולא הראתה את יסוריה לסובבים אותה.
הודות לתכונותיה הנפלאות,
אהבת הבריות, אהבת ילדים בכלל, אהבת משפחה, אמונה חזקה ללא גבולות, מסירות
ויושר אישי הצליחה לשרוד שתים עשרה שנים עד שהמחלה התישה אותה.
בשעותיה האחרונות דאגה
לבעלה, ילדיה וחבריה.
ת . נ . צ . ב
. ה |
