הקרב התחולל בח'רבת כוריכור ובשטח שבינה ובין שילטא (שילת) - המקום שבו
נמצא כיום היישוב לפיד ושבו עובר כביש 446.
גופות החללים (פרט לאחד, יהודה שפייר ז"ל, שנטמן בבית הקברות נחלת יצחק)
נותרו מוטלות בשטח זה במשך חודשים ארוכים. הן נאספו רק לאחר חתימת
הסכמי שביתת הנשק, והובאו לקבר ישראל בהר הרצל בירושלים בי"א באדר תש"י
- שנה וחצי לאחר נפילתם.
הרבנות הצבאית קיבלה על עצמה את המשימה לגמול לכל חללי לטרון את החסד
האחרון ולהביאם
לקבר ישראל בכל מחיר. הרוח החיה במבצע היה הרב הראשי לצה"ל, האלוף הרב שלמה
גורן [אז: סגן-
אלוף שלמה גורונצ'יק] [זצ"ל], שנחלץ להגשמת המשימה הקדושה בכל נפשו ומאודו.
הוא ופקודיו
חירפו במקרים רבים את נפשם כאשר נכנסו לשדות מוקשים או פעלו בשטח אויב
בתנאים קשים. [...]
בפברואר 1950 יצאו לח'רבת כוריכור
ולח'רבת אבו לחם צוותי הרבנות הראשית ומפקדים
שנלחמו שם בעת הקרבות ואספו את גוויות החללים שנפלו שם. חללים אלה הובאו
למנוחת עולמים בהר
הרצל, ביום י"א באדר תש"י (28.2.50).
(מתוך "בדרך אל העיר" מאת אלחנן אורן)
כבוד לזכרם
תנצב"ה
לסיפור
הקרב ראה
כאן
